איך זה קרה? מדוע אף אחד לא עצר אותם?
שוב ושוב אני שואלת ולא מפסיקה לחשוב על גורלם של בני משפחה שלי מתוך שישה מיליונים שנהרגו בשואה.
אני מנסה להבין, כיצד, מה שהיה תחום מחוץ לגבולות של בן-אנוש, שאת פלצותו לא יכול הדמיון הנורא ביותר להעלות בדעתו, אכן התרחש.
אני מנסה להבין, כיצד קם עם אחד על עם אחר להשמידו נפש ולהכריתו מעל-פני האדמה. אני מנסה להבין, כיצד קהל רב ידע על הרציחות הפומביות ועמד אדיש: כיצד העולם החריש ושתק.
אני מנסה להבין מול האסון הנוראי את חוסר האונים של האנושות.
אין די בזיכרון, בתודעה ובהנצחת מאורעות השואה ואימת השואה. על העם היהודי ועל האנושות להפיק לקחים באופן מתמיד ולפעול בנחרצות להנחלת לקחי השואה לדורות הבאים. אין לאנושות עתיד ללא לימוד לקחי השואה.
עלינו מוטלת החובה ההיסטורית לזכור, להנציח ולהאיר באש-התמיד את שתובעים מאיתנו קורבנות השואה מקבריהם, מגיאיות ההריגה, ממחנות ההשמדה, מתאי הגזים ומקרונות המשא את מה שתובעת מאיתנו ההיסטוריה היהודית בת ארבעת אלפי השנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה