ווב 2.0 ומדיה חברתית והגולשים בישראל

אני ישראלית (לפני שבע שנים זה היה רק חלום!) בעידן הדיגיטלי- נשמה פנטסטי ורחוק!

לא יומן איך השתנו חיינו! אנחנו משתדלים להיות מודרניים, לצעוד באותה שורה עם העידן החדש המכתיב לנו את האורח החיים.

כמה פעמים ביום אני "גולשת" במרחבי  האינטרנט! – כותבת פוסטים וכתבות, מעלה ומורידה תמונות וסרטונים, פותחת אתרים, מתקשרת עם אנשים מכל העולם...

במסגרת הלימודים לתואר שני קראתי וניתחתי המון מחקרים העוסקים  בשימוש במחשב מכל מיני הקשרים  ולא חשבתי שעוד משהוא יכול להפתיע אותי בנושא זה עד שלא הכרתי את הסקר החדש שבדק את הרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים הישראלים ואת הרגליהם והעדפותיהם בכל הקשור לאותה צריכה של תכנים. בסקרנות עיינתי במחקר "ישראל בעידן הדיגיטלי- 2012" של ד''ר יובל דרור. סקר זה מקיף 1200 נשאלים ובודק גם אוכלוסיות מיוחדות (גילאי 12- 14) ובני נוער (גילאי 15- 17) שהם גילאים של הילדים שלי.  

הנשאלים, המייצגים את גווניה השונים של החברה הישראלית, התבקשו לענות על עשרות שאלות שנגעו בשני נושאים מרכזיים. הראשון עסק בהרגלי צריכת וייצור התוכן של הגולשים בישראל דוגמת השתתפות פעילה ברשתות חברתיות, צפייה והעלאה של סרטונים, שיתוף תמונות, כתיבת בלוגים וקריאתם ועוד. השני עסק בהרגליהם והעדפותיהם של הגולשים הישראלים בכל הקשור לצריכת תוכן באתרים מקומיים ובינלאומיים.

תוצאות הסקר משרטטות תמונת מצב עדכנית, עשירה ומורכבת של פעילויות הגולשים בחברה הישראלית ובאמצעותה ניתן לנתח את המוטיבציות של הגולשים בשעה שהם פונים לאתרים ישראלים או דווקא לאתרים זרים, משתתפים או נמנעים מלהשתתף בפעילויות ווב 2.0 (Web 2.0) שונות ועוד.

בין המסקנות הכלליות שיצאו מהסקר, ניתן לראות כי 70 אחוזים מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים באינטרנט, אך מצד שני ניכר כי ככל שרמת הדתיות גדלה, כך גדל שיעור המשתמשים שאינם מחוברים לאינטרנט – 7.7 אחוזים מכלל החילונים אינם מחוברים לאינטרנט, לעומת 58 אחוזים מכלל החרדים.

עוד נתון מעניין שמציג הסקר הוא שגולשים בגילאים 15 ועד 24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט, בגלישה דרך טלפונים סלולריים ולא דרך מחשבים נייחים או ניידים. (התרשים- צילום מסך מהמחקר המקורי)

אם נשווה בין נתונים  שאספנו בעקבות העברת השאלון "הרגלי צריכת אינטרנט"  אפשר לראות תוצאות  קרובות לאלה שבמחקר למרות שמדגם הנשאלים היה קטן פי 10 לפחות.

בתרשים מס'1  רואים שכל הנשאלים משתמשים בדואר אלקטרוני, ניכרת  תדירות גבוהה של כניסות לרשתות חברתיות שונות בקרב בני 50- 60 שבכלל לא עלה בדעתי לפני ניתוח התוצאות. 

עוד יותר מפתיעים את הנתונים העולים מהתרשים מס'2: בני 60+ נוהגים לקנות דרך האינטרנט יותר מאשר אנשים צעירים יותר! לעומת זאת היה צפוי לראות תדירות  גבוהה של כניסות לאתרי משחקים בקרב בני 10- 20.

כנס בינלאומי למצוינות בחינוך

והינה היגיע היום שכל כך חיכינו והתכוננו (*בתמונה קבוצתנו "השקדיות").   

בהתרגשות רבה הצגנו בכנס מצוינות בחינוך שהתקיים בירושלים בתיכון ישראלי למדעים   ולאמנויות את יחידת הלימוד שפיתחנו במסגרת הלימודים לתואר שני.

      יחידת הלימוד היא יחידה אינטרדיסציפלינרית (בין תחומית) בנושא "ראיה ועיוורון בעידן    
        הטכנולוגי".

קצת על היחידה ועל ההשלכות שהביאו לכתיבתה:

בעולם הדיגיטלי המאוד חזותי חוש הראייה הפך להיות משמעותי יותר לתפקודנו היום יומי.

עבודה זו תציג
מודל למידה אינטר-דיסציפלינרי (בינתחומי) כיחידה אחת מיני רבות שניתן לפתח בנושא
הראייה, מגבלותיה והפתרונות שהומצאו מתקופתו של לואי ברייל ועד ימינו אלה. פתרונות
הבאים להתגבר על מגבלת ראייה, בתחומי החיים השונים, הן מהבחינה הפיזית והן
התקשורתית ברמה האישית והסביבתית.

בחרנו לפתח
יחידה לימודית אינטר-דיסציפלינרית מתוך שאיפה הוליסטית התואמת את העולם הגלובלי,
בו מטושטשים הגבולות מצד אחד ומתרכזים בנושא מסוים מזוויות שונות. ביחידה זו נשלב
ארבעה תחומי דעת (מדעים, אנגלית, טכנולוגיה ושפה) שיעסקו בנושא כל אחד מעולם התוכן
שלו ותוך השקה והשתלבות מערכתית רב תחומית.

יחידת הלימוד
שפיתחנו הינה מתוקשבת א-סינכרונית, כלומר הלמידה מתבצעת באופן אישי מהמחשב של כל
לומד ובזמן המתאים לו, אך תוך עמידה במסגרת זמן מוגדרת קבוצתית (שבועיים), כאשר יש
אפשרות ללמידת עמיתים ולתמיכה וירטואלית מהמנחה ומשאר הלומדים. כמו כן בתום היחידה
יתבקשו התלמידים להעריך את תוצרי עמיתיהם לקבוצה ותתבצע רפלקציה על תהליך הלמידה
המתוקשב ביחידה זו.

מצורפת מצגת שהצגנו בכנס להתרשמות מהיחידה:

1 Sight and blindness in the technological age on Prezi

מורה בעידן הטכנולוגי- מיהו?

אני מורה כבר 19 שנים. במהלך חיי לימדתי מבוגרים, נערים, ילדי גן, ילדיי הפרטיים וחמש שנים אחרונות מורה ביסודי. ביחס לחיי האדם 19 שנים- תקופה ארוכה אך לא ביחס לעידן הטכנולוגי. כל שנה, כל שבוע ואפילו כל יום אנו עדים בפיתוחים חדשים שחודרים במהירות רבה לבית הספר ומחייבים אותנו להיות בקצב ולדבר עם תלמידינו וילדינו בשפה אחידה. אין ספק שאורח חיים של המורה השתנה ואין דרך חזרה- רק קדימה! אני אחת מתוך מיליונים, כמו גרגיר שבחוף הים, כמו חלק זעיר מתוך מכונה ענקית שעובדת ומשתכללת כל הזמן. הפכתי להיות מורה מתוקשבת .

טכנולוגיית התקשוב מאפשרת למורה לעצב פעילויות התומכות בלמידה עצמאית ולתלמיד להתנסות בבניית תוצרים עשירים, ולרכוש מיומנויות חשיבה מסדר גבוה.  כדי שמורים יפיקו תועלת משילוב תקשוב בהוראתם, עליהם לשלב את הטכנולוגיה בסדר היום הכיתתי והבית-ספרי,  בהקשר לתוכנית הלימודים ובהתאם למדיניות בית-הספר. אחוז גבוה מהמורים פיתחו פעילויות בעלות ערך פדגוגי, ומקפידים  לעדכן באופן שוטף את אתריהם. בבית הספר שאני מלמדת בו התהליך עודד מורים לעבוד בצוות מתוך עזרה הדדית . הרוח השיתופית שהתפתחה עודדה מורים נוספים, גם כאלה שהביעו התנגדות בתחילת הדרך, להצטרף לעשייה המתוקשבת הכללית.  

 אני מזמינה אתכם להכיר מחקר מעניין בנושא "הטמעת תרבות תקשוב בבית הספר" שמציג מודל התערבות להכשרת מורים. מטרת ההתערבות הייתה להביא לידי הטמעת תרבות תקשוב בעשייה הבית ספרית ולאפשר למורים להתפתח מקצועית ולרכוש ידע טכנולוגי- פדגוגי. הופתעתי לדעת שלמרות תחלופת המורים הגבוהה העשייה המתוקשבת שהוטמעה בבתי-הספר לא נפגעה,  אלא התחזקה!

http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2009/morning/2_1.pdf