רפלקציה על לכתיבת בלוג לימודי

זאת חוויה מתמשכת...

הינה הסתיימה התקופה של הכתיבה בבלוג- תקופת חובה כמובן. ועכשיו אני יכולה לצאת מגבולות לימודיות ולהמשיך לכתוב בבלוג שלי כל דבר שארצה. מקווה שגם חבריי מהקורס יחליטו להמשיך את הכתיבה. התרגלתי להתעדכן וסתם לקרוא בלוגים "חיים". קראתי הרבה בלוגים ממחזורים שונים ושמתי לב שהכתיבה שלהם הסתיימה ברגע שהפסיקו לחייב אותם בכתיבה.

מה הרגשתי?
הפומביות של הבלוג גרמה לי להרבה התלבטויות והיסוסים, על מה לכתוב, איזה נושא יעניין יותר, באיזו כותרת לבחור, באיזה ציטוט לפתיחה, האם ומתי להוסיף סרטון, תמונה או קישור למאמר שקראתי ומתאים לנושא הכתיבה. בכל דבר קטן השקעתי מחשבה רבה, הרבה הגהות לכתיבה, הרי כשהכול פתוח צריך להקפיד שלא יהיו שגיאות וגם על הניסוח... בעיקר כאשר העברית היא לא שפת האם שלי.
השקעתי מחשבה רבה בכל פוסט שכתבתי, מהרעיון והנושא לכתיבה, בכתיבה עצמה ובעיקר בניסוח התובנות שלי.

שמחתי מאוד כשהתחלתי לקבל תגובות ראשונות מחברי הקורס! ואו למישהו מעניין את מה שכתבתי! לא מזמן הבלוג שלי "הציץ החוצה"-  התחלתי לסנכרן את הפוסטים עם גוגל + ולמחרת קיבלתי תגובה ממישהי שאיני מקירה. היא אהבה את הסרטון שיצרתי בעזרת אפליקציה חדשה .POW TOON מקווה שאמשיך לקבל תגובות. מעבר לפרגון, לעידוד ולמוטיבציה אנו שומעים הערות והארות מקצועיות ולומדים מנסיונם העשיר של המגיבים. במשך הזמן גם עניתי למגיבים השונים, מעין פתיחה של דיאלוג... אני מוצאת שגם לקריאת התגובות ולהתייחסות למגיבים יש חשיבות.

תודה מיוחדת ל"שקדיות" החברות שפגשתי בלימודים: ליאת, רונית וליביה. אתכן כל דבר הרפתקתה וגילוי משהו חדש, הכל נראה מעיין ואמיתי.  

תודה למרצים שהשקיעו ולימדו אותי להתמודד בקלות עם מטלות לא פשוטות ולא לפחד לחקור ולהתנסות.

להתראות בפוסט הבא... אך זה יהיה כבר סיפור אחר לגמרי! 

עופי! את חופשיה! 

שנה טובה ומתוקה!

Pow Toon - אפליקציה מעניינת למורה מתוקשב

ברצוני להציג בפנכם עוד אפליקציה מעניינת למורה שמאפשרת ליצור סרטון ייחודי שעוד לא ראיתי.
כשאני רואה אפליקציה או יישום חדש מתוקשבים מיד נכנסת לנסות. גם הפעם, לקחתי על עצמי לחקור את האפליקציה Pow Toon ונהניתי מהתוצר שקיבלתי.
הנני רכזת מדעים ורשת ירוקה בבית הספר שבו אני מלמדת. השתמשתי בתשתית של  Pow Toon להצגת יעדים של קבוצת המנהיגות של הרשת הירוקה.
להלן התוצר!:

ללמוד דרך הפייסבוק? למה לא!

מתי חשבתי שאפשר ללמוד דרך הפייסבוק? הגבולות בין פרטי לציבורי היטשטשו באותה מידה שהולכים ומטשטשים גבולות בין ריאלי לווירטואלי. ועכשיו אני בשעה טובה מסיימת קורס שהתנהל כולו בפייסבוק! מעניין, חדשני, מזמן ויוצר תחושה לא פורמלית שהייתה חסרה לי תמיד במהלך הלימודים.

אין ספק שקידמה טכנולוגית מהווה גורם העיקרי בהתפתחות תרבות אנושית. מטבע הדברים כל שינוי והתקדמות  אוררים גם גל של תגובות נגד, חשש לפני השינוי אשר תוצאותיו אינן ברורות עדין, תקופת התייצבות טכנולוגית ותקופות הסתגלות של מערכת החינוך לכלים טכנולוגיים חדשים.

מי יודע באילו דרכים ילמד דור של מחר? מסקרן עד מאוד! זה מה שמניע אותי בחיים- סקרנות, התלהבות ורצון לרוץ קדימה. בכל מקרה כל סביבה לימודית תלויה באופי שבו מנהלים אותה. לדוגמה, המרצה שלי, אין ספק בעלת ידע בתחום הנלמד,  לא הצליחה להדליק אותי, להוביל למשהו שיתחשק לחקור ולגלות. היה חסר פלפל ומלח. ולא משנה מהו נושא של הקורס (במקרה שלי: היבטים גלובליים של תקשוב בינלאומי). הצד החיובי, שהתנסיתי בדבר חדש ואני לא מצטערת על כך.

אני מאמינה שבעתיד הקרוב פייסבוק יהווה כלי עזר משלים לחינוך ואינו מחליף את כל החוויות הלמידה אשר מתנהלת גם באפיקים אחרים, פרונטליים יותר וחשובים לא פחות. 

הצעה למחקר פעולה

ניסוי וירטואלי כתחליף לניסוי מסורתי

במסגר הקורס של דר' ליאת אייל "הערכת טכנולוגיות מידע מידע" קיבלתי מטלה מעניינת לכתוב הצעה למחקר פעולה. ישר עלו לי רעיונות בראש אך היה קשה לנסח במדויק ולהתמקד בנושא שבאמת יהיה מעניין לחקור. לאחר שינויים רבים התמקדתי בנושא שבהמשך יכול להתפתח למחקר אמתי בשטח. 

איך אני כמורה אשלב בשיעור מדע התנסות\ חקר  וירטואלי של תופעה מדעית *  כמשימה ללומד כך שיגרום לדיון מעמיק יותר בנושא הנלמד ויפתח חשיבה ביקורתית ויצירתית, בקרב הלומדי.

* מה דרוש לבעירה?; מדוע לצמחים צבע ירוק? ;מדוע הלב פועם? ; מה מושך חרקים לבקר בפרח? ; מדוע יורד גשם? ;איך האור מגיע לנורה? ועוד

הצגת הבעיה:

הוראת מדע וטכנולוגיה עוסקת בתופעות ותהליכים מופשטים שלעיתים קרובות לא ניתן לראותם או להרגיש. ישנם ניסוים שמסיבות שונות (כמו בעיות בטיחות, מורכבות החומרים  הנדרשים לניסוי, מחסור בחומרים...) קשה לבציע במעבדת מדעים. לכן התנסות וירטואלית במקרים מסוימים היא תחליף לניסוי בפועל שמאפשר הבנה, חקירה והתנסות על ידי חושים אחרים ומצריך הפעלת היגיון, אינטואיציה, הבנת קשר סיבה ותוצאה, חיפוש פתרונות מגוונות ועוד. חקירה וירטואלית כזו יכולה להוביל את הלומדים לפתרונות שונים, להגדרת שלבי פתרון ייחודיים רק לפתרונו, הבניית ידע על ידי התלמיד...

הצגת מטרת המחקר ראשונית:

מטרת המחקר למצוא את הדרך שבה המורה משלב נכון ניסוי וירטואלי וחקירתו בשיעור כך שיגרום לדיון מעמיק בנושה הנלמד המביא להבניית ידע בקרב התלמידים.

בהמשך אפרסם את ההצעה למחקר כולה. 

                                                          ניסוי וירטואלי כתחליף לניסוי מסורתי.

גלובליזציה בחינוך- דרוש שינוי מעמיק בתפיסה חינוכית

אתגרים רבים עומדים בפני המורים במקומות רבים בעולם ובישראל בפרט, נעתרים אנשי חינוך רבים בכל קצוות תבל לקדם את הכשרת המורים המיטביים: מורה מיטבי של המאה ה21 יוכל יחד עם חבריו בעולם כולו לפתוח את שערי בתי הספר למציאות התרבותית רווית הטכנולוגיה ורבת ערוצי התקשורת במציאות של גלובליזציה מואצת. הכשרה מתאימה, תנחה את המורה המיטבי לפתח כישורים הולמים לקדם את תלמידיו לתקשורתיות בינאישית מעולה ונגישות לידע שימושי ואקדמי.

כדי להתאים עצמו להוראה בית ספר ב"כפר הגלובלי", חייב המורה להיות מודע למציאות המשתנה ולסגל לעצמו כלים חדשים להתמודדות עם האתגרים הסבוכים העומדים בפניו.

 במאמרו "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי" מבחין דר. יין צ'אנג צ'ינג, פראדיגמה חדשה בחינוך שתתאים לעולם הגלובלי: פרדיגמה משולשת New Trtiplization Paradigma   המורכבת משלושה קדקודים: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית:

1) במסגרת גלובליזציה על המורה לפתח ערכים ונורמות התנהגות המותאמות לחיים בעולם הגלובלי.פתוח יכולות טכנולוגיות ורכישת ידע מתאים. רכישת יכולות טכנולוגיות ורכישת ידע מתאים, כלומר יכולת הבנה ושתוף פעולה בין אנשים הבאים מתרבויות שונות במגוון הבטים: הוראה, שותפויות בינלאומיות, חילופי מידע וידע.

 2) לוקליזציה: פתוח ערכים ונורמות התנהגות המותאמות לקהילה, כלומר רכישת ידע וטכנולוגיה מקומיים, הקניית יכולות ומוטיבציה לתרום לקהילה ולזום לטובת החברה.

3) אינדיבידואליזציה- הן המורה והן כל אחד מתלמידיו הוא יחיד במרחב הלוקלי והגלובלי. על המורה לרכוש את היכולת לזהות את הכישורים והפוטנציאל האישי הטמונים בכל אחד מתלמידיו כדי לקדם יוזמות, יצירתיות והגשמה עצמית של כל פרט.

כדי לפתח את היכולות החדשות והמגוונות של כל לומד במציאות משתנה גלובלית ולוקלית על המורים לפתח כישורים של החלפת הסטנדרטיזציה בלמידה פרטנית, כלומר להתאים את תכנית הלימודים הכללית לתלמיד הבודד. על המורה לדעת כיצד להדריך ולהנחות את התלמיד הבודד בכיתתו (לוקליזציה) ולעודד אותו ליוזמה ושתף פעולה עם תלמידים אחרים בעולם  (גלובליזציה) לקידום פרויקטים אישיים על פי כישוריו ותחומי העניין שלו. חילופי מידע ותוכניות למוד פרטניים יצליחו "לשבור" את קירות הכתה בבית הספר ויאפשרו גמישות במקום ובשעות למוד.

כלים מתוקשבים חדשים לשנה מתוקשבת חדשה

על תפחדו לפתוח את השער ולגלות, לחקור ולהתלהב!
הכלים שברצוני להציג בפנכם קלים לשימוש, חינמים ולא דורשים התקנות מיוחדות.
Glogster - זהו כלי ויזואלי פשוט ליצירת פוסטרים, אפשר גם בצורה שיתופית. הפעם בחרתי בכלי זה בכדי לאחל לכולם הצלחה בשנה חדשה. תנסו גם אתם!




ועוד כלי מעניין לשימושכם: הפיכת טקסט לברקוד


תגלו בעזרת סריקת ברקודים מה כתבתי וצרו ברקוד משלכם!

כלים מתוקשבים לקידום מקצוע מדעיים

בסקרנות רבה קראתי את המאמר של דר' מירי ברק "האם האנימציה שווה אלף מילים?" המאמר מצא מענה במחשבות שלי שמלוות אותי כבר תקופה ארוכה. הרי הוראת מדע וטכנולוגיה עוסקת בתופעות ותהליכים מופשטים שלעיתים קרובות לא ניתן לראותם או להרגיש. בכדי להתגבר על הקשיים בהוראת מדעיים "ולהפוך את הסמוי לגלוי", חוקרים מתחום ההוראה ממליצים לעשות שימוש באמצעי המחשה שונים. בעידן הטכנולוגי שלנו הדמיות ממוחשבות וסרטוני אנימציה  הן בין הגישות המבטיחות ביותר לקידום מקצוע מדעיים. מחקרים רבים מתמקדים בשילוב המדיה ממוחשבת בהוראת מדעיים ומראים כי השימוש בהדמיות ואנימציות ממוחשבות עשוי לתרום להבנת מושגים מדעיים בקרב הילדים. מהמחקר עולה כי סרטוני האנימציה מהווים גורם המקדם עניין, הנאה והנעה בקרב התלמידים. הנושאים המוצגים בדרך לא פורמלית מהווים השלמה והרחבה לחומר הנלמד בכיתה ומשפרים את פיתוח מיומנויות החשיבה של התלמידים.

במהלך הלימודים לתואר שני רכשתי כלים מתוקשבים רבים ופתאום הרגשתי שהדלת נפתחה למרחב עצום ומרתק עם שפות, כלים, יישומים, הנפשות... עדיין יש ים לא מוגדר של שאלות – וטוב שכך. אמשיך לגלות וליהנות!

בתור מורה למדעים בניתי אתר מקצוע בגוגל סייטס. מקווה שהתלמידים והמורים ילמדו ויהינו ממנו. הוספתי לאתר גם חומרים רבים למורה מתוקשב.

קישור לאתר מקצוע מדע וטכנולוגיה שלי:

https://sites.google.com/site/jannagarc/home

לשימושכם אתרי עזר למורה מתוקשב:

                                                                   

חקרו ותגלו!

אתרים מומלצים למורה מתוקשב

v מדריכי עזר v ארגז הכלים למורה מתוקשב v ללמוד עם גוגל סייטס v יצירת מצגת שיתופית בגוגל דוקס v כלים לשרות המורה v פרטל תוכן החינוכי

אתרים מומלצים לכתיבת מערכים במדע וטכנולוגיה

v סטנדרטים וציוני דרך במדע v תכניות לימודים משרד החינוך (יש לפתוח בדפדפן אקספלורר) v מסמך אב- הצעה לפריסת נושאים תשע''ג v מט''ר- מדע וטכנולוגיה ברשת v חומרי הלימוד מההשתלמות של רחל קנן

HTML5- האתר הראשון שלי

הצלחתי ופיצחתי!

במסגרת הלימודים לתואר שני בקורס "שפות וכלים מתוקשבים" למדתי שפה חדשה- מודרנית וחיונית בימנו, שפה בינלאומית- HTML5 ועיצובה CSS3.

איזו התרגשות! האתר הראשון שלי כמעט מוכן! אני משתעשעת כבר מספר ימים טובים ומגלה כל פעם תגים ויישומים חדשים. וכמובן מזמינה אתכם לבקר בו:

https://dl.dropbox.com/u/73303056/Janna_site/index.htm

HTML – Hyper Text Markup Language, שפה המשמשת ליצירת דפי אינטרנט.

היסטוריה של HTML5 לוקחת אותנו דרך הסיפור של איך HTML5 הפך לאחת השפות סטנדרטיות ביותר בשימוש באינטרנט. הוא עבר דרך ארוכה מן המקורות יותר פשטניים שלה ועכשיו HTML 5 לקח את האינטרנט בסערה כדרך יעילה יותר ומודרנית לפיתוח דפי אינטרנט. המסע בעקבות HTML5:

לשימושכם אתרי עזר שגיליתי בתהליך בניית האתר:

המדריך השלם לשפת  HTML5- המדריך מורכב ממספר חלקים שיחדיו מכסים בצורה מושלמת את כל הנושאים הנדרשים למתכנתים ומעצבים כדי לעבוד וליצור בשפה זו.

   - ספריית קודים של סימנים מוסכמים.   HTML: Special Characters

  HTML5 - Color Names  - ספריית קודים של מגוון צבעים.

CSS Generator   - אתר לבניית קודים לעיצובים שונים.

חקר התופעה "אין הבדל משמעותי"

התופעה הנחקרת "אין הבדל משמעותי"

"האומה הזאת דורשת ניסויים אמיצים

ומתמידים. אך הגיוני לנסות שיטה; אם היא

נכשלת, יש להודות בכך בפה מלא ובכנות 

ולנסות שיטה אחרת, אבל מעל לכול, מוכרחים

לנסות משהו".

פרנקלין ד. רוזוולט

התופעה "אין הבדל משמעותי" מופיעה במחקרים רבים  שעל פיה מסיקים מסכנות ומקבלים החלטות משמעותיים לחיינו. האם "אין הבדל משמעותי" אומר שאין הבדל כלל? הרי זה כך.

אינני יכולה להסכים עם זה! יש מקרים כאשר התוצאה שכזו יכולה להוביל לנזק במציאות! "אין הבדל משמעותי" – אומר שההבדל קיים אך הוא לא משמעותי... למי לא משמעותי?

כך לדוגמה, הוכח שאין הבדל משמעותי בקליטת חומר על ידי תלמידים בכיתה של 40 ובכיתה של 20 תלמידים, לכן כיתה של 40 ילד תקינה מבחינת משרד החינוך ולא מפצלים אותה לשתי כיתות תקינות. לכל מורה ברור שיש פֹּה פוליטיקה מסוימת. מי "הזמין" מחקר כזה?

להלן עוד מספר דוגמאות ממחקרים שנאספו:

:1960
Teaching Ninth Grade Biology by Television
"אין הבדלים משמעותיים בתוצאות תלמידים שלמדו באמצעות טלוויזיה לאלה
שלמדו בשיטות פנים מול פנים".

:1993
Effectiveness of Satellite Programs for Technical Updating of Vocational Education Teachers
"לא היו הבדלים משמעותיים בין אתרי למידה אינטראקטיביים ללא
אינטראקטיביים".

:2000
Blind Scores in a Graduate Test: Conventional Compared with Web-based Outcomes
"המחקר 'העיוור' הזה מאשר תוצאות ממחקרים קודמים שהראו בגדול שיש
הבדל קטן אם בכלל בתוצאות תלמידים כאשר לימוד און-ליין מושווה לחוויות
למידה בקמפוס".

ביקורת על המחקרים

"אם כך, לאורך 70+ שנה מתפרסמים מחקרים רבים, בנושאים שונים ומגוונים
ובשיטות העברה שונות.
לכאורה, נראה שמעל ל-400 מחקרים שנאספו מראים רובם ככולם שתופעת
חוסר ההבדל המשמעותי שרירה וקיימת, ואכן כל אדם בר דעת לא יעז להטיל
.בספק את מובהקות תוצאות המחקרים
אבל, קיימת ביקורת על מקבץ מחקרים זה ועל מחקרים אחרים, המתיימרים
להשוות באופן בלתי-מוטה את שתי שיטות הלימוד.
ההשלכות של קבלת טענות מחקרים אלו ללא סייג מרחיקות לכת עד מאוד. אם
אכן יש בעיה עם המחקרים שבוצעו, העמדה הציבורית שתינקט בעקבות קבלת
המחקרים עלולה ליצור בעיות רבות, מבזבוז גדול של כספי ציבור ועד צמיחת
דור שלם של בעלי ידע עם כשלים כלשהם לעומת בעלי הידע של הדורות
הקודמים". (מתוך האתר "למידה מרחוק")

במסגרת הקורס לתואר שני ניתחתי מאמר מעניין שבולטת בו את התופעה "אין הבדל משמעותי".

להלן התקציר והביקורת על המאמר:

שם המאמר: האם הערכת עמיתים מביאה ללמידה משמעותית

קישור למאמר:

Using Peer Feedback to Enhance Student Meaningful Learning / Lan Li, Al Steckelberg/ University of Nebraska at Lincoln

מטרת  המחקר:

לחקור השפעת משוב עמיתים אנונימי ואינטרנטי על איכות הלמידה של סטודנטים באוניברסיטה ע"י בדיקת שביעות רצונם מתהליך קבלת המשוב.
               שאלת המחקר

מה ההשפעה של משוב אינטרנטי אנונימי על למידה משמעותית בקרב סטודנטים באוניברסיטה?

השערות המחקר

1. משוב עמיתים אנונימי ואינטרנטי מקדם  חשיבה ביקורתית ולמידה משמעותית בקרב סטודנטים ובכך משפר את איכות עבודתם.

2. סטודנטים יחושו  שהתהליך מקדם למידה משמעותית, ומאפשר להם לצבור תפיסות חיוביות ובכך מביא לשיפור באיכות התוצאות.

מתודולוגיה עיקרית:

מחקר זה נועד לחקור את ההשפעה של משוב עמיתים אנונימי ואינטרנטי על  למידה משמעותית בקרב סטודנטים להשכלה גבוהה. במחקר השתתפו 47 סטודנטים משלוש כיתות מאותו קורס לימודי.

הסטודנטים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצת, קבוצת ניסוי  וקבוצת ביקורת.

קבוצת הניסוי:

כללה 27 סטודנטים:

שלב I- הסטודנטים התבקשו לדון בקריטריונים להערכת עבודת חקר-רשת (WebQuest) ולקבוע להם דירוג.

שלבII  - כל סטודנט התבקש לבנות פרויקט חקר-רשת  (WebQuest)  ולהעלות אותו לאינטרנט.

שלב III- הסטודנטים התבקשו להעריך באופן אקראי את הפרויקטים של עמיתיהם על פי הקריטריונים שנקבעו מראש.

שלב IV – כל סטודנט התייחס לביקורת שקיבל על עבודתו מעמיתיו ללמידה וביצע שינויים בפרויקט בהתאם לביקורת על פי שיקול דעתו .

שלב V- הפרויקט הוגש למרצה.

בתום הניסוי הסטודנטים התבקשו למלא שאלון שביעות רצון מהתהליך.  

קבוצת הביקורת:

כללה 21 סטודנטים

שלב I- כל סטודנט התבקש לבנות פרויקט חקר-רשת  (WebQuest)  

שלב II- כל סטודנט העריך את הפרויקט שלו ע"פ קריטריונים שניתנו להם ע"י המרצה.

שלבIII – הפרויקט הוגש למרצה.

בתום הניסוי הסטודנטים התבקשו לענות על שאלות שביעות רצון מהתהליך

תוצאות המחקר:

1.      נמצא שאין הבדל משמעותי באיכות פרויקט חקר-רשת (WebQuest)  והציונים שהתקבלו בין שתי הקבוצות.

2.      מדד שביעות הרצון בקבוצת הביקורת היה 36.57 ואילו בקבוצה הניסוי היה 37.95. כלומר, אין הבדל משמעותי בין הציונים שקיבלו הסטודנטים בשתי הקבוצות.

3.      שאלון השביעות רצון מהתהליך העלה כי התפיסות של התלמידים היו חיוביות לחלוטין לתהליך שעברו במהלך המחקר. הסטודנטים מקבוצת הניסוי ציינו לטובה את ההערכה האנונימית. יתרה מכך, הם ציינו שלוּ ניתנה להם האפשרות היו מעדיפים לקבל הערכה לפרויקט מיותר משני עמיתים, מפני שלפעמים  הם קיבלו הערכה סותרת (אחד חיובי ואחד שלילי והם לא ידעו האם לתקן).

 מגבלות המחקר:

1.      כמות הנבדקים במחקר כולו נמוכה מאוד

2.      אין שוויון בכמות המשתתפים בקבוצת הניסוי (28) ובקבוצת הביקורת(21)

בכמות  משתתפים מועטה שלמעשה אינה מייצגת את כלל אוכלוסיית הסטודנטים, הסיכוי לסטייה בתוצאות גבוה עד כדי תשובות מוטעות. ויתכן שלכן קיים פער קטן בלבד בשביעות הרצון בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת.

3.        במחקר לא קיים תיאור או הסבר לגבי התמיכה המקצועית של המרצים או הלימוד שהסטודנטים עברו כאשר בנו את הקריטריונים להערכת העמיתים בקבוצת הניסוי.

המלצות לשיפור :

1.      לדעתנו ביצוע המחקר בקבוצה גדולה של סטודנטים יכול לשנות את התוצאות.

2.      לדעתנו כדאי להעביר לסטודנטים הדרכה בשיטות הערכת עבודות והעברת ביקורת קונסטרוקטיבית עיניינית, כדי שהביקורת תהייה בונה ומועילה לסטודנטים המוערכים.

3.      לדעתנו הערכת עבודות של סטודנטים צריכה להיעשות על בסיס מתודולוגיה מובנת של בניית מחוון שיחובר באופן שיתופי, תוך הנחייה מקצועית.