חקר התופעה "אין הבדל משמעותי"

התופעה הנחקרת "אין הבדל משמעותי"

"האומה הזאת דורשת ניסויים אמיצים

ומתמידים. אך הגיוני לנסות שיטה; אם היא

נכשלת, יש להודות בכך בפה מלא ובכנות 

ולנסות שיטה אחרת, אבל מעל לכול, מוכרחים

לנסות משהו".

פרנקלין ד. רוזוולט

התופעה "אין הבדל משמעותי" מופיעה במחקרים רבים  שעל פיה מסיקים מסכנות ומקבלים החלטות משמעותיים לחיינו. האם "אין הבדל משמעותי" אומר שאין הבדל כלל? הרי זה כך.

אינני יכולה להסכים עם זה! יש מקרים כאשר התוצאה שכזו יכולה להוביל לנזק במציאות! "אין הבדל משמעותי" – אומר שההבדל קיים אך הוא לא משמעותי... למי לא משמעותי?

כך לדוגמה, הוכח שאין הבדל משמעותי בקליטת חומר על ידי תלמידים בכיתה של 40 ובכיתה של 20 תלמידים, לכן כיתה של 40 ילד תקינה מבחינת משרד החינוך ולא מפצלים אותה לשתי כיתות תקינות. לכל מורה ברור שיש פֹּה פוליטיקה מסוימת. מי "הזמין" מחקר כזה?

להלן עוד מספר דוגמאות ממחקרים שנאספו:

:1960
Teaching Ninth Grade Biology by Television
"אין הבדלים משמעותיים בתוצאות תלמידים שלמדו באמצעות טלוויזיה לאלה
שלמדו בשיטות פנים מול פנים".

:1993
Effectiveness of Satellite Programs for Technical Updating of Vocational Education Teachers
"לא היו הבדלים משמעותיים בין אתרי למידה אינטראקטיביים ללא
אינטראקטיביים".

:2000
Blind Scores in a Graduate Test: Conventional Compared with Web-based Outcomes
"המחקר 'העיוור' הזה מאשר תוצאות ממחקרים קודמים שהראו בגדול שיש
הבדל קטן אם בכלל בתוצאות תלמידים כאשר לימוד און-ליין מושווה לחוויות
למידה בקמפוס".

ביקורת על המחקרים

"אם כך, לאורך 70+ שנה מתפרסמים מחקרים רבים, בנושאים שונים ומגוונים
ובשיטות העברה שונות.
לכאורה, נראה שמעל ל-400 מחקרים שנאספו מראים רובם ככולם שתופעת
חוסר ההבדל המשמעותי שרירה וקיימת, ואכן כל אדם בר דעת לא יעז להטיל
.בספק את מובהקות תוצאות המחקרים
אבל, קיימת ביקורת על מקבץ מחקרים זה ועל מחקרים אחרים, המתיימרים
להשוות באופן בלתי-מוטה את שתי שיטות הלימוד.
ההשלכות של קבלת טענות מחקרים אלו ללא סייג מרחיקות לכת עד מאוד. אם
אכן יש בעיה עם המחקרים שבוצעו, העמדה הציבורית שתינקט בעקבות קבלת
המחקרים עלולה ליצור בעיות רבות, מבזבוז גדול של כספי ציבור ועד צמיחת
דור שלם של בעלי ידע עם כשלים כלשהם לעומת בעלי הידע של הדורות
הקודמים". (מתוך האתר "למידה מרחוק")

במסגרת הקורס לתואר שני ניתחתי מאמר מעניין שבולטת בו את התופעה "אין הבדל משמעותי".

להלן התקציר והביקורת על המאמר:

שם המאמר: האם הערכת עמיתים מביאה ללמידה משמעותית

קישור למאמר:

Using Peer Feedback to Enhance Student Meaningful Learning / Lan Li, Al Steckelberg/ University of Nebraska at Lincoln

מטרת  המחקר:

לחקור השפעת משוב עמיתים אנונימי ואינטרנטי על איכות הלמידה של סטודנטים באוניברסיטה ע"י בדיקת שביעות רצונם מתהליך קבלת המשוב.
               שאלת המחקר

מה ההשפעה של משוב אינטרנטי אנונימי על למידה משמעותית בקרב סטודנטים באוניברסיטה?

השערות המחקר

1. משוב עמיתים אנונימי ואינטרנטי מקדם  חשיבה ביקורתית ולמידה משמעותית בקרב סטודנטים ובכך משפר את איכות עבודתם.

2. סטודנטים יחושו  שהתהליך מקדם למידה משמעותית, ומאפשר להם לצבור תפיסות חיוביות ובכך מביא לשיפור באיכות התוצאות.

מתודולוגיה עיקרית:

מחקר זה נועד לחקור את ההשפעה של משוב עמיתים אנונימי ואינטרנטי על  למידה משמעותית בקרב סטודנטים להשכלה גבוהה. במחקר השתתפו 47 סטודנטים משלוש כיתות מאותו קורס לימודי.

הסטודנטים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצת, קבוצת ניסוי  וקבוצת ביקורת.

קבוצת הניסוי:

כללה 27 סטודנטים:

שלב I- הסטודנטים התבקשו לדון בקריטריונים להערכת עבודת חקר-רשת (WebQuest) ולקבוע להם דירוג.

שלבII  - כל סטודנט התבקש לבנות פרויקט חקר-רשת  (WebQuest)  ולהעלות אותו לאינטרנט.

שלב III- הסטודנטים התבקשו להעריך באופן אקראי את הפרויקטים של עמיתיהם על פי הקריטריונים שנקבעו מראש.

שלב IV – כל סטודנט התייחס לביקורת שקיבל על עבודתו מעמיתיו ללמידה וביצע שינויים בפרויקט בהתאם לביקורת על פי שיקול דעתו .

שלב V- הפרויקט הוגש למרצה.

בתום הניסוי הסטודנטים התבקשו למלא שאלון שביעות רצון מהתהליך.  

קבוצת הביקורת:

כללה 21 סטודנטים

שלב I- כל סטודנט התבקש לבנות פרויקט חקר-רשת  (WebQuest)  

שלב II- כל סטודנט העריך את הפרויקט שלו ע"פ קריטריונים שניתנו להם ע"י המרצה.

שלבIII – הפרויקט הוגש למרצה.

בתום הניסוי הסטודנטים התבקשו לענות על שאלות שביעות רצון מהתהליך

תוצאות המחקר:

1.      נמצא שאין הבדל משמעותי באיכות פרויקט חקר-רשת (WebQuest)  והציונים שהתקבלו בין שתי הקבוצות.

2.      מדד שביעות הרצון בקבוצת הביקורת היה 36.57 ואילו בקבוצה הניסוי היה 37.95. כלומר, אין הבדל משמעותי בין הציונים שקיבלו הסטודנטים בשתי הקבוצות.

3.      שאלון השביעות רצון מהתהליך העלה כי התפיסות של התלמידים היו חיוביות לחלוטין לתהליך שעברו במהלך המחקר. הסטודנטים מקבוצת הניסוי ציינו לטובה את ההערכה האנונימית. יתרה מכך, הם ציינו שלוּ ניתנה להם האפשרות היו מעדיפים לקבל הערכה לפרויקט מיותר משני עמיתים, מפני שלפעמים  הם קיבלו הערכה סותרת (אחד חיובי ואחד שלילי והם לא ידעו האם לתקן).

 מגבלות המחקר:

1.      כמות הנבדקים במחקר כולו נמוכה מאוד

2.      אין שוויון בכמות המשתתפים בקבוצת הניסוי (28) ובקבוצת הביקורת(21)

בכמות  משתתפים מועטה שלמעשה אינה מייצגת את כלל אוכלוסיית הסטודנטים, הסיכוי לסטייה בתוצאות גבוה עד כדי תשובות מוטעות. ויתכן שלכן קיים פער קטן בלבד בשביעות הרצון בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת.

3.        במחקר לא קיים תיאור או הסבר לגבי התמיכה המקצועית של המרצים או הלימוד שהסטודנטים עברו כאשר בנו את הקריטריונים להערכת העמיתים בקבוצת הניסוי.

המלצות לשיפור :

1.      לדעתנו ביצוע המחקר בקבוצה גדולה של סטודנטים יכול לשנות את התוצאות.

2.      לדעתנו כדאי להעביר לסטודנטים הדרכה בשיטות הערכת עבודות והעברת ביקורת קונסטרוקטיבית עיניינית, כדי שהביקורת תהייה בונה ומועילה לסטודנטים המוערכים.

3.      לדעתנו הערכת עבודות של סטודנטים צריכה להיעשות על בסיס מתודולוגיה מובנת של בניית מחוון שיחובר באופן שיתופי, תוך הנחייה מקצועית.